הנה זה מגיע, סבב מכסים נוסף בגובהה 10% שעתיד הנשיא טראמפ להטיל על יבוא סחורות בהיקף של 300 מיליארד דולר נוספים מסין – מהלך המגדיל את ההזדמנויות בשוק האמריקאי עבור יצרני מוצרי צריכה ותעשיות נוספות.
סין שממשיכה לנסות את מזלה בהתנהלות אופיינית למו"מ סיני של 2 צעדים קדימה וצעד אחורה, ממשיכה להחמיץ את ההבדלים התרבותיים והשוני למול ארה"ב.
האסטרטגיה של הנשיא טראמפ כל כך ברורה – מקומות עבודה, מקומות עבודה, מקומות עבודה.
אך הפעם מדובר באיש עסקים ולא פוליטיקאי ונקודת מוצא זו קריטית והיא שמשנה את כללי המשחק.
בתרבות העסקים האמריקאית אין מקום להתנהלות לא כנה / לא הוגנת, המהפכה שעובר השוק האמריקאי בעשור האחרון עם חוות הדעת, דרוגים והעצמת השקיפות – רק משקפות עד כמה בשוק זה, אמת חד ערכית מהותית.
סין נסוגה ולא קיימה התחייבות נוספת שלה: להגדיל את רכישת מוצרי חקלאות מארה"ב (ליבת הבוחרים של המפלגה הרפובליקנית) וכתוצאה צייץ הנשיא טראמפ ב 1.8.19 כי ארה"ב נערכת להטלת סבב מכסים נוסף בהיקף של 10% על סחורות בשווי 300 מיליארד דולר.
סין - בנסיגתה מההתחייבות לרכש מוצרי חקלאות - מנסה לערער את מעמדות של הנשיא טראמפ לקראת הבחירות שיחולו בארה"ב ב 2020.
סבב המכסים הקודם שהתייחס למוצרי צריכה חל על (25% על סחורות בשווי 250 מיליארד דולר) התייחס למוצרי קוסמטיקה, מוצרי מטבח (תנורים, מיקרו, מכונות קפה) מוצרי ספורט, כלי נגינה, משקאות חריפים, יהלומים, רובוטיקה צמיגים, טקסטיל, מוצרי עץ וצעצועים.
סבב המכסים הנוכחי עתיד כעת להקיף קטגוריות נוספות מתחום מוצרי צריכה ובכללם: מוצרי אלקטרוניקה, צעצועים מסיווגים נוספים (סין מייצרת 85% מסך הצעצועים שמיוצאים לארה"ב), הנעלה, כלי עבודה ומוצרי פלסטיק.
על פי נתוני לשכת הסטטיסטיקה של ארה"ב בין ינואר למאי 2019 חלה כבר ירידה של למעלה מ 25.3 מיליארד דולר ביבוא הסחורות מסין לארה"ב, לעומת תקופה מקבילה ב 2018, ומגמה זו תמשיך שכן יצרנים וקמעונאים אמריקאים מעבירים את הרכש למדינות אחרות.
כאן חשוב להבין נקודה מהותית, הנשיא טראמפ מקבל גיבוי פוליטי למהלכיו במלחמת הסחר עם סין - ודי לראות את סימוני הלייק (מתחת לציוצים) שכל מהלך שכזה מקבל בכדי להבין כי גם תמיכת הציבור שם - השיח בארה"ב מתייחס לא רק על טריליוני דולרים שהמשק האמריקאי איבד במקומות עבודה, אלא ובעיקר באיום שמהווה סין על ארה"ב בגין הריגול שביצעה, בכדי "לאמץ" טכנולוגיות וקניין רוחני של יצרנים אמריקאים.
שיח זה מייצר דימוי מאד שלילי ליבוא סחורות מסין ובעל השפעה מרחיקת לכת ומאד עמוקה.
גם המקטרגים על המהלך (דמוקרטים ונציגי יבואנים) עושים כן בזהירות רבה תוך שהם ראשית מביעים את תמיכתם במהלך הנדרש באיזון הסחר בין המעצמות.
האם המהלך של הנשיא משיג את המטרה של הגדלת מקומות עבודה לציבור בארה"ב ?
אכן כן, לא רק שחלה ירידה ביבוא, ומוצרים המגיעים לארה"ב מסובסדים ע"י יצואנים סיניים, אלא שע"פ פרסומים של לשכת הסטטיסטיקה בארה"ב עולה מהשוואה בין ינואר – יוני 2018 לעומת התקופה המקבילה ב 2019 כי כלל היקף היצור בארה"ב עלה כבר ב 1.9% ובאם מחריגים את הייצור לטובת תעשיות הביטחון, תחבורה והזמנות שלא סופקו – מדובר בעליה של 3.3% נתון לא מבוטל עבור שוק מפותח, בעיקר כאשר אחת הקנייניות הגדולות של תעשיית תחבורה (תעופה ורכבים) היא סין שרכשה ב 2017 מארה"ב מוצרים אלו בהיקף של כ 28 מיליארד דולר.
בעת זו הזדמנויות עצומות ורבות ליצרנים ישראלים, אך אני רוצה לתת הפעם דגש לאחת הגדולות: אנרגיה.
סין יצואנית גדולה מאד בתחום האנרגיה הסולרית, ונקודה זו היא אחת מסלעי המחלוקת בין המעצמות, המרוץ להוביל את העולם עם אנרגיה חליפית, אך בארה"ב כמו בסין קורה משהו מעניין, צמיחת הסחר האלקטרוני למול גדלים של השטח של מדינות אלו מעלה את פליטת הפחמן הדו חמצני בשל משלוחי הסחורות, לזיהום האוויר השלכות רבות על מזון, תחבורה, מים, התחממות של כדור הארץ ועוד, מנגד עלויות האנרגיה של תפעול מחסנים לוגיסטיים, חנויות, ובתי מגורים בפרט רק עולות.
בארה"ב - בעיקר - הצרכנים דורשים מיצרנים וקמעונאים לקחת אחריות על חלקם ולשנות את התנהלותם ולצמצם את השפעתם על האקולוגיה, דרישה זו מלווה בירידה ברכישות, שהשפיעה על המותגים והקמעונאים שלא רק שמצמצמים את השפעתם על ביעור יערות, חקלאות חכמה ועוד, אלא רבים מהם משקיעים הון באנרגיה חליפית, בכלל אלו HOME DEPOT WALMART ו TARGET המרשתות את גגות החנויות בפאנלים סולאריים, וכעת גם אמזון משקיעה בחוות וגגות המרושתים בפאנלים סולאריים.
לכל תעשיות ה B2B וה B2C כדאי מאד לתת דגש על פיתוח השוק האמריקאי בנושא!.
שאלות? רוצה לדעת עוד? רוצה לייצא? צור קשר! או פשוט לשתף ולעזור לאחרים.
בהצלחה!