פוסט זה מיועד בעיקר ליצואנים / יזמים הפועלים בתחומי התעשיות מסורתיות (המעסיק הגדול במגזר הפרטי בישראל), או משלבים טכנולוגיות הרלוונטיות לסגמנטים אלו - וחשוב להבין כי הקמעונאות האמריקאית כבר מזמן לא מסורתית כי אם מאד מתוחכמת הן ברמת החנות והן ברמת הצרכן,
הצרכן בעת זו משקיע במוצרים לבית חכם ומוצרים ירוקים.
נכון לסקר שפורסם ב 2019 ע"י לשכת הסטטיסטיקה בארה"ב, ב 2018 הצרכן האמריקאי הוציא שליש מהכנסתו על ביתו, ואין מדובר רק במשכנתא / שכירות, אלא הרבה מעבר לכך, ולא בכדי, שכן הוצאות אלו מגדילות (בטווח הבינוני והארוך) את הכנסתו הפנויה ומשפר את איכות חייו.
חומר למחשבה לכל יצרן.
במקביל לבחינת הוצאות אלו, כדאי לבחון את יבוא הסחורות לארה"ב, ולאור מהלכי הנשיא טראמפ למול מדינות ספציפיות, לבצע אנליזה מעמיקה של הזדמנויות שמתפתחות – וכאלו יש לא מעט.
בחינה של סגמנטים עיקריים מבהירה את מוקדי העושר בארה"ב – הצרכן הפרטי ועסקים (capital goods = נכסים ברי פחת) – בפערים עצומים, ועוקבים אחר סגמנטים אלו, הם תוצרת לתעשייה, יבוא של חלקי רכב, וסוגרים את הרשימה הם תחומי המזון ומוצרים אחרים.
בכדי להבין את משמעות היבוא של ארה"ב כדאי גם לקבל מושג על היקף המכירות הקמעונאיות אשר ב 2019 עמד מעל 5.28 טריליון דולר (כ 25% מהמחזור הכלל עולמי) – לא בכדי מדובר בשוק הכי נחשק בעולם ברמת פיתוח שוק.
האוכלוסייה בשוק זה מהווה פחות מ 5% מכלל אוכלוסיית העולם.
בחינה של התפלגות היבוא לארה"ב מבהירה את מהלכי הנשיא טראמפ, שהעדיף מלחמות סחר ממוקדות על פני מהלכים אחרים, לאור החוב העצום שאליו נקלעה הכלכלה האמריקאית לאחר שנים של הזנחה, שחיקת מעמד ביניים, והונאת ענק שביצעו הבנקים - ולא בכדי עשה כן.
מהלכיו נועדו להגן על האזרח האמריקאי ולמנוע קריסה מוחלטת של שכבה זו המשלמת את ליבת המיסים בארה"ב.
4 כלכלות מהותיות עמן ארה"ב קיימה קשרים כלכליים לא בדיוק סחרו באופן הוגן, ובין התנהלות זו והתנהלות של נשיאים קודמים הביאו לגידול הגרעון הסחר המתמשך של המעצמה.
סין הובילה את היקף הסחר עם 20% (מעגל חיצוני: 2018) שהצטמצם ל 17% (מעגל פנימי: 2019) היבוא ממקסיקו ומקנדה נותר לא שינוי, היקף סחר יחיד שגדל, מבין 4 השותפות הוא היקף הסחר עם השוק האירופאי, מ 18% בשנת 2018 ל 19% ב 2019.
אז למה בדיוק זה חשוב? ראשית כדאי להבין את היקפי הסחר של כל מדינה, שכן מדובר בין היתר גם בטווחי מחירים ואיכויות שונים.
לדוגמה, הירידה של היבוא מסין משפיעה דווקא על צמיחה דווקא מדינות אחרות ובכללן השוק האירופאי ששם עלות עובד לא זולה, ואיכות המוצרים גבוה לפחות כמו בישראל, גרמניה לבדה יצאה סחורות בהיקף של 127 מיליארד דולר ב 2019 (מעבר ליצוא של יתר השוק האירופאי לארה"ב).
נתונים אלו לבדם מאד מעודדים, שכן הכנסתו הפנויה של הצרכן האמריקאי עלתה מאז 2017 בכ15% ויש לקחת בחשבון שמחירי ההובלה הבינלאומית מאירופה לא רחוקות מאלו מישראל, כך שבהחלט יש מקום להתחרות בכבוד גם ביחס למחיר וגם ביחס לאיכות.
החלק הבא שחשוב מאד, מתייחס לירידה של 87 מיליארד דולר בהיקף היבוא מסין לארה"ב – חשוב להבין, ובעיקר מהותי לגבי השוק האמריקאי – כי שם, כמעט כמו בכל מקום, אך בשוק זה באופן מוקצן - לא מתקיים וואקום פיננסי, ולא משאירים כסף על השולחן - את החלל הזה תופסים יצרנים מקומיים, יצרנים מרחבי העולם, יבואנים וכד' עם חלופות יקרות יותר או יקרות פחות – אך המדפים לא נותרים ריקים.
בגלל שילוב קטלני של ווירוס הקורונה מחד והותרת המכסים על סחורות תוצרת סין (הקלות נתנות באופן פרטני) במסגרת מלחמת הסחר, מגמת הירידה של היצוא מסין לארה"ב ממשיכה, ויתכן כי מגמת זו לא תשתנה, לאור מציאת חלופות ליבוא משוק זה, שהתייקרו בעקבות החתימה על פעימה ראשונה בהסכם בין המעצמות.
עוד יש לציין כי יצוא הסחורות ממדינת ישראל ממשיך לרדת, ובשנת 2019 היצוא הסחורות מישראל לארה"ב עמד על סך של 19,507 מיליארד דולר, בכדי להבין, האמור בירידה ביצוא סחורות של כ 5 מיליארד דולר מ 2015 – נתונים קטסטרופליים כאשר האמור בשוק כה קטן דוגמת ישראל.
כמה חבל שמשרד הכלכלה והתעשייה אינו פועל בנושא ואינו מעביר את הנושא לקדמת סדר העדיפויות תוך מתן דגש על התעשיות המורתיות, שכן אף בינואר 2020, מגמת הירידה ממשיכה, עת בחודש זה בלבד חלה צניחה של 11% ביצוא הסחורות מישראל לארה"ב.
יש להבהיר כי נתונים אלו מבוססים על פרסומי לשכת הסטטיסטיקה בארה"ב שאינה מתייחסת ליצוא שירותים, או יצוא ישראלי לקנדה – כשם שמפרסמת לשכת הסטטיסטיקה בישראל, ועליה נסמכים נתוני משרד הכלכלה.
כאשר מפקטרים מגמות אלו מחד, למול העובדה כי התחומים שגדלים הם דווקא התחומים שרלוונטיים לצרכן הסופי מתחילים להבין את כדאיות ההשקעות בתחומים ספציפיים – ובעיקר בתעשייה מסורתית שמוצריהן נפוצוים בחנויות, אך את השקעות אלו יש לבצע בחוכמה, מתודיות, ותכנון אסטרט;גי חכם שכן
בשנים הארונות השוק עבר טלטלה לא פשוטה ותהפוכות מהותיות, ובראשן התנהגות הצרכנים.
דוגמה טובה לתהפוכות אלו ולחשיבות התכנון האסטרטגי עולה דווקא מנתוני הסחר האלקטרוני,
שבארה"ב עומד על בין 10%-11% שנתי בלבד.
נתון זה נותר על טווחים אלו כבר זמן רב. משום שבשוק זה, ריבוי החנויות, רמת השרות והנוחות שהן מציעות (כולל הזמנה באתר הרשת, ואיסוף בחינם בחנות), לעומת קמעונאים אינטרנטיים בלבד מעלה כי קמעונאי האומניצ'אנל (חנויות + סחר אלקטרוני) גורפות משנה לשנה נתח שוק הולך וגדל מתחום הסחר האלקטרוני, והצלחה זו מביאה את אמזון, המובילה את השוק בתחום הסחר האלקטרוני, לרכישת והקמת רשתות חנויות.
יצואן ישראלי - מתעשייה מסורתית ו/או מסורתית משולבת ו/או חכמה - הבוחן את כדאיות פיתוח השוק האמריקאי, מומלץ מאד לבצע בדיקת נאותות מעמיקה (due-diligence), כזה שמסייעת לו להתאהב בצרכן, ולאהוב את המוצר – באופן הוליסטי, זה תמיד מורגש - ועובד, לא רק אצל הצרכן אלא גם אצל הקניין.
חודש אדר שמח, ובהצלחה!