מלחמת הסחר בין ארה"ב וסין עמדה בצל סבב מכסים נוסף שאמור היה לחול ב 1.3.19, זהו סבב שלישי, ודמו לו 2 פעימות מכסים שארה"ב הטילה על יבוא סחורות מסין, הראשון בהיקף של 50 מיליארד דולר והשני בהיקף של 200 מיליארד, אף הפעימה השלישית – שהוקפאה – אמורה הייתה לעמוד על כ 200 מיליארד דולר נוספים.
אז מה עכשיו? מה קורה באמת? כאן הסיפור הופך למורכב, ומומלץ בעת זו להיות קשובים למתרחש ולהבין מדוע 2 המעצמות מעוניינות בסיום המלחמה – או לפחות בהפסקת אש:
רואים אדום – סין :
סין מאד מעוניינת בסיום המשבר שכן המעצמה מצויה בנקודה לא פשוטה בזמן.
סין מבצעת שינוי אסטרטגי (שנדרש ממנה ע"י בנקים / לווים בעולם וכד') והוא מעבר מכלכלת השקעות לכלכלת צריכה, ונקודה זו מהותית שכן בעת יישום אסטרטגיית כלכלת השקעות המעצמה ביצעה השקעות רבות במפעלים, היקפי ייצור וכד' – שניתנו כהלוואות.
לא מעט מהלוואות אלו קרסו כחובות אבודים, והמצב כעת הולך ומחמיר עת היצוא שלה מצוי בשפל הכי נמוך מזה עשור – שכן ארה"ב היא שוק היצוא מספר 1 עבור סין.
סין הסוציאליסטית, נותנת דגש על יציבות חברתית, ועדיין פועלת על פי מודל כלכלי ישן, לכן מעבר לכלכלת צריכה אינו פשוט עבורה, מדובר במעורבות ממשלתית עצומה ובכללה במערכת הפיננסית ובתאגידי ענק / חברות בבעלות (או מעורבות כזו או אחרת) הממשל.
כדי ללמוד משוק הצריכה הגדול בעולם, סין הפרה לא מעט זכויות קניין רוחני – וזו ליבת המחלוקת האמתית שעומדת בין המנהיגים.
הבעיה היא שזה לא נגמר שם, מלחמת הסחר נמשכת כבר כ 7 חודשים – ולצרכן הסיני אין את כח הקניה הפיננסי של הצרכן האמריקאי - ההכנסה הפנויה של הצרכן הסיני עומדת למעשה על 23% מההכנסה הפנויה של הצרכן האמריקאי, ובעת זו בסין כ 250 מיליון אזרחים החיים על קו העוני – או מתחתיו, לכן התאוששות הכלכלה אינה טריוויאלית.
סין כמעצמה המונה כ 1.4 מיליארד תושבים, אינה יכולה להסתמך על התאוששות כלכלית בגין כח קניה עצום המיוצג ע"י תושבים כה רבים.
סין הכריזה על כוונותיה לגבי העתיד באופן של תוכנית Made in China 2025, אך על פי בלומברג (וגורמים נוספים) יתכן ותתקשה לגייס את האשראי הנדרש בכדי להוציאה לפועל כראוי, שכן אינה מתמודדת עם חובה באופן שורשי אלא בצורה של "הטלאה", ובכדי לתקן את הנדרש, סין צריכה לבצע שינוי במדיניות הפיננסית שלה.
אנליסטים הבוחנים את כלכלת המעצמה מצביעים על סימנים לאתגרים הכלכליים, באופן של בועת נדל"ן, עודף כושר ייצור של תעשיות רבות, והמשך צמיחת החוב של הממשל לממדים עצומים.
לממשל בסין מעורבות ושליטה ברבדים רבים כולל על בנקים, תאגידים גדולים, והון – המאפשרים לה לשלוט במשברים מתגלעים, אך כפי שמצביעים אנליסטים שבניגוד למשבר הכלכלי בארה"ב שקרה כמעט "בבת אחת", בסין זה האחד נבנה כבר שנים רבות. על פי בלומברג המצטטים את ה S&P Global Ratings קיימים אינדיקטורים רבים המעידים על כך שהכלכלה בסין מצויה בפני משבר כלכלי, שכן למרות שדיווחה כי חובה נותר על פחות מ 2 אחוז, אנליסטים בסין ובארה"ב מעריכים כי החוב בפועל קרוב יותר ל 24 אחוז, שכן בין 6 -8.5 טריליון דולר מההשקעות שבוצעו ירדו לטמיון.
כתוצאה מכך משקיעים רבים מושכים את כספם ומוציאים אותו מחוץ סין – אתגר לא פשוט בפני עצמו. על פי דיווחי אגודת סוכני הנדל"ן בארה"ב ב 12 החודשים האחרונים (מרץ 2017-2018), משקיעים סיניים רכשו נדל"ן בארה"ב , בהיקף של 30 מיליארד דולר.
רואים כחול עם לא מעט אדום, ולא מניפים לבן – ארה"ב.
נכון לעתה אף השוק האמריקאי שרק לאחרונה החל להתאושש מהמשבר שהוגדר כגרוע בתולדות המעצמה, חווה בגין מלחמת הסחר אתגרים בפני עצמו.
התעשייה הראשונה שנפגעה היא החקלאות (כולל מגדלי בעלי חיים) שכן סין הטילה מנגד מכסים על סויה תירס ובעלי חיים, ליבת הבוחרים של הנשיא טראמפ.
על פי הערכות, יצוא הסחורות בארה"ב נפגע בהיקף של 17 מיליארד דולר.
הבעיות גדולות הרבה יותר, בגין ההאטה של כלכלת סין, המטבע שלה נחלש, ולמולה כלכלת ארה"ב מתחזקת ועמה חלה התחזקות של הדולר, כך שלמרות המכסים שכבר הוטלו, היבוא מסין גדל - בכדי להקדים את המכסים של מרץ 2019 - ומנגד נוכח חוזקו של הדולר התייקרות הסחורות הביאה לירידה של ביצוא,
מהלך זה הביא לצמיחת גרעון הסחר של ארה"ב ל 621 מיליארד דולר.
עבור השוק האמריקאי, ככלכלה המבוססת בעיקרה על צריכה (כ - 70% מהתל"ג), למלחמת הסחר עם סין – "המפעל של העולם"- השלכות לא פשוטות על תעשיות רבות אך אחת הגדולות שבהן היא הקמעונאות.
הקמעונאות היא המעסיקה השנייה בגודלה בארה"ב, ומרבית הקמעונאים הגדולים נסחרים
בבורסה, כך שההשפעה אינה מוגבלת לחנויות, אלא משפיעה גם על מחירי המניה (לא מעט מכספי הפנסיה בשוק זה) ועל הצרכן האמריקאי במספר רבדים ואופנים.
הצרכן האמריקאי מהווה את ליבת העושר של כלכלה זו.
עבור ארה"ב, השוק הסיני הוא שוק היצוא השלישי בגודלו, בשעה שאירופה היא שוק מספר 1 עבור ארה"ב, אך הבעיה היא שיצוא מדינות רבות ובכללם של אירופה נסמך על כלכלת 2 המעצמות (לדוגמה יצרן אירופאי מייצר חלקים משלימים למוצריו בסין ומייצאם לארה"ב), ונוכח המכסים חלה האטה אף באירופה ומעצמות כלכליות נוספות.
בעת זו נוכח חוסר הוודאות חלה האטה בהשקעות, והיא גורפת - וזו הבעיה האמתית בכל הסיפור – שכן להאטה בהשקעות אפקט מתמשך על כלכלת העולם כולו.
במקביל לאתגרים הכלכליים שמלחמת הסחר מציבה, עבור הנשיא טראמפ, חשיבות הצלחת המהלך מכרעת , ותשפיע על בחירתו לכהונה שניה ב 2020 – כבר בעת זו נשמעים קולות במפלגתו הלוחצים שלא להסיר את המכסים שהוטלו על סין עד לבחינה באם אכן תיישם את הבטחותיה גם אם יחתם הסכם.
נכון לעת זו, לא ברור באם מכסים אלו (250 מיליארד) יוותרו על כנם, ולכמה זמן.
לנשיא טראמפ התמודדויות נוספות לא פשוטות, ובכללם עם מעמד ביניים שנשחק והצטמצם בגין המשבר הכלכלי והמיתון, מעמד ביניים זה הוא שנושא בעיקר נטל המיסים, חוב לאומי בהיקף של 20 טריליון דולר, החלת רגולציה מחמירה על הבנקים לנוכח ההונאה שביצעו באמצעות ריביות הסאב-פריים, ובעיקר על תחום המשכנתאות, המציב אתגרים רבים לתחום הנדל"ן בארה"ב, תחום עליו נסמכות תעשיות רבות – ובכללם הקמעונאות.
סיכונים והזדמנויות:
השפעות מלחמת הסחר על כלכלת ארה"ב יניבו הסכם, ההסכם יהיה טוב ורע ל 2 הצדדים, השאלה עד כמה ולמי.
צריך לזכור את הבדלי התרבויות בין המעצמות, ארה"ב - מסתערת באקדחים שלופים, וסין בונה חומה לבנה אחר לבנה.
אלו 2 אסטרטגיות שונות שיכתיבו גם טקטיקות שונות.
נכון לעתה על פי הודעות אמריקאיות בעיקר, ההסכמות הן להגנה על הקניין הרוחני של יצרניות אמריקאיות, הורדת מכסים והגדלת יבוא המזון, רכבים וגז טבעי לסין – אך כדי שסין תהפוך "לשוק אמיתי" ותהווה עמוד תווך של צמיחת הכלכלה העולמית - בפני הנשיא טראמפ אתגרים לא פשוטים, שכן להבדיל מהישגים שהצליח לייצר בהסכם נפט"א דוגמת גידול בשכר שעת עובד במקסיקו – מצב שיאפשר ליצרנים אמריקאים לייצא את תוצרתם לשכנה ויהיה מי שיוכל לקנות תוצרת זו – בסין המצב הרבה יותר מורכב בגין משטר וכלכלה סוציאליסטית בה מעורבות הממשל אינם מאפשרים התנהלות שוק חופשי, הנסמך על ביקוש והיצע, אך מנגד על פי הערכות אנליסטים שקוע בחוב לא פשוט שנצבר לאורך שנים, ויתכן כי יתקשה לגייס אשראי לפיתוח והשקעות נדרשות לצמיחה בגין חוב זה.
למה לשים לב?
התייקרות הסחורות, ומכסים שיוותרו – אם יוותרו – על יבוא מסין, מציגים ליצרנים ישראלים הזדמנויות רבות, בעיקר בתחום רכבים (בארה"ב תחום זה צמח ב 2018 להיקף של 1.28 טריליון דולר), ובאם אכן סין תוריד את המכסים על יבוא רכבים מארה"ב מספר זה עתיד לצמוח מהותית.
הגנה על קניין רוחני של יצרני אמריקאים משמעו הגדלת השקעות בארה"ב בהייטק, אך ככל הנראה המלחמה הסמויה עדיין
תתקיים בין המעצמות, שכן לסין יש כוונות שונות מעבר להיותה "המפעל של העולם" בלבד, והיא שואפת להגיע למעמד מעצמת על – ושאיפה זו מאיימת על עליונותה של ארה"ב, אז מומלץ לקיים משנה זהירות בעת שת"פ בסין, ולנהל סיכונים באופן מבוקר.
סין הייתה ותיוותר מעצמה בתחום פאנלים סולאריים –שינויים רגולטוריים בארה"ב , כתוצאה מהשפעות נזקי אקלים, יביאו לגידול בתחום זה.
השפעות האקלים, ירידה במשאבי נפט והתייקרות עלויות אנרגיה הם סיבות בודדות, שכן מעבר העולם לרכבים חשמליים והתפתחות תחום זה אף הם יגדילו את צריכת הפאנלים הסולריים, הום דיפו כמובילה בתחום החיסכון באנרגיה בסגמנט הקמעונאות, מרחיבה את ההיצע בחנויות של תחום זה, לכן מומלץ לישראלים לשים לב להשקעות בתחום - הביקוש בארה"ב עתיד לצמוח.
יש לזכור כי פאנלים סולאריים רלוונטיים גם לבעלי רכבי טסלה - שאף הם מציגים את תוצרתם בתחום הבטריות והפנלים הסולריים בחלק מחנויות הרשת.
מזון, מזון ושוב מזון. צמצום במשאבי כדור הארץ למול גידול באוכלוסייה מאריכת חיים, מניבים השקעות עצומות בתחום מזון מהצומח ברמה של תחליפי בשר וחלב, בתחום מבוצעות השקעות ענק ובכלל רשימת המשקיעים ניתן למצא את : ג'ף בזוס, ריצ'רד בריסון, וביל גייטס.
צמצום המשאבים היא רק סיבה אחת, הנוספת ולא פחות מהותית היא הגידול ברגישות למזון ואלרגיות שהתפתחו אצל אחוזים עצומים באוכלוסייה.
אחרון חביב בפוסט זה – אך לא בשוק - נדל"ן - בית וגינה כאחד. שינויים במכסים יביאו לשינויים בהיקף הבניה בארה"ב, שכן לסין כושר ייצור עודף בתחום הברזל גם כן.
בעת זו הום דיפו הורידה את תחזית הגידול שלה ב 2019 ל כ 5 אחוז בלבד (לעומת כמעט 11 ב 2018), אך כדאי להיות עם יד על הדופק, שוק השיפוצים בארה"ב עבר את רף ה 420 מיליארד דולר ב 2017, אחת המחלקות שמככבות היא מחלקת הגינון שממשיכה לצמוח ואף תגדל נוכח הרגולציה בתחום הקנביס, במקביל למלחמה שמקיים הנשיא טראמפ נגד חברות תרופות בשל התמכרות האמריקאים למשככי כאבים.
בהצלחה!
שאלות? רוצה לדעת עוד? רוצה ליצא? צור קשר.