עשור של משבר הכלכלי בארה"ב לא פסח על שום קבוצה דמוגרפית והשפיע על הרגלי הצריכה בכלל - ועל אמון הצרכנים בפרט.
כאשר בוחנים נתוני מכירות של קטגוריות יש 2 פרמטרים עיקריים גלויים לצורך בחינת השקעות:
1. מה גודל הקטגוריה ואנליזה של נתח שוק פוטנציאלי.
2. מה המגמה במכירות הקטגוריה - עליה או ירידה.
אך זו האנליזה הברורה והמתבקשת, עם זאת קיימת אחת נוספת, זו המקנה תובנות, שכן ה 2 שצויינו לעיל רלוונטיות למגמות קיימות - אך את הנתונים יש לבחון באופן הוליסטי על מנת לבצע אנליזות לגבי מגמות עתידיות.
בחינה ראשונית של השוק ברמת מאקרו, מתוך נתוני לשכת הסטטיסטיקה בארה"ב, מעלה כי יחס המכירות בין הסחר האלקטרוני לעומת הסחר בחנויות שומר עדיין על יחס של 9% (אלקטרוני) לעומת 91% (חנויות).
יחס זה רלוונטי למכירות שבוצעו בין רבעון שני של 2017 עד רבעון שני של 2018.
הסיבה העיקרית: 5 החושים שעליהם סומך הצרכן יותר מכל.
יחס זה מסביר גם את המהלך שמבצעת אמזון עם פתיחת חנויות, ואת ההשקעה של וולמארט בטכנולוגיות ה OMNICHANNEL.
מה שחשוב להבין, הוא כי הקרב האמיתי על כיסו ואמונו של הצרכן הוליסטי - ומתקיים בכל המימדים.
בחינה מעמיקה ופרטנית של מכירות כל קטגוריה בנפרד, מעלה כי הצרכן הסופי - זה שעדיין סוגר חובות, חוזר לבסיס, ומירב רכישותיו מבוצעות במזון ומחסה.
ב % קטגוריית ה NON STORE או סחר אלקטרוני (בעיקר) גדלה בין 2008 - 2018 בלמעלה מ 100%, אך בחינה של נתונים כספיים מעלה תמונה אחרת, הכסף מושקע בין רכישות על מזון (לבית ובמסעדות), ובין הבית (שיפוצים, שדרוגים, ריהוטים מכשירי חשמל ועוד).
זהו איתות מדאיג לממשל בארה"ב, על אמון הציבור בכלכלה.
שוק הקמעונאות בארה"ב גדל טרם המשבר בכ - 3% לשנה, ומנתוני הפדרל ריזרב, למרות שחל גידול, השוק עדיין לא חזר לקדמותו (2010-2011 : שינוי בגין הזרמת כספי חילוץ של ממשל אובמה) למרות מגמת ההתאוששות (גרף)
הפדרל ריזרב, שבוחן תדיר פרמטרים חיוניים לצורך קביעת ריבית הפריים, ובכללם את נתוני הקניות של הצרכנים (בחינת אניפלציה, הכנסות פנויות, התאוששות אמון הציבור בכלכלה ועוד), מותיר מזה שנים רבות את ריבית הבסיס ללא שינוי, בשל מגמת התנהלות השוק בפועל (קו אפור - גרף תחתון), ללא כספי סיוע לחברות, זה מעיד על קצב צמחיה בין 1.6%-2.5% בלבד ב 6 שנים האחרונות.
כספי החילוץ שהזרים ממשל אובמה בסך של מעל $8 טריליון העמידו את החוב של ארה"ב על $19 טריליון דולר - או כ $70,000 יתרת חוב לכל אזרח, ומסביר את מלחמת הסחר של הממשל בסין.
החלופה של מלחמה זו היא העלאת מיסים ממנה הנשיא טראמפ נמנע בכל דרך אפשרית, ובכדי להתניע את הכלכלה אף הוריד את מיסי החברות ל 21%, מהלך המאפשר לעסקים קטנים תנאי צמיחה ושגשוג טובים יותר.
יש גם לשים לב לרטוריקה בה נוקט הנשיא טראמפ בנוגע לכלכלה : Make America Great, We are going to win… וסיסמאות נוספות שנועדו לנסוך ביטחון, ולחזק את אמון הציבור בכלכלת ארה"ב.
נשיא זה מדבר וגם עושה.
מה חשוב?
להבין את הצרכן הפוסט טראומטי, סקפטי, שמוציא את כספו במשנה זהירות - ואת השלכות של אלו על השקת מוצרים והשקעות בפיתוח שוק.
בהצלחה!
למידע נוסף ביחס לנתוני המכירות הל קטגוריות : השפעת עשור של משבר כלכלי על מכירות ומגמות בארה"ב
שאלות? רוצה לדעת עוד? רוצה ליצא? צור קשר :
