מהלכי הממשל בארה"ב מאז כניסת הנשיא טראמפ לבית הלבן, משנים את פני הכלכלה העולמית, ומייצרים הזדמנויות פז עבור יצרנים ישראלים מתעשיות רבות לפיתוח עסקי וגידול במכירות לשוק זה.
לא מדובר רק על מלחמת הסחר למול סין, אלא הרבה מעבר לכך.
בפוסט זה פרוט של המהלכים וסגמנטים עיקריים להם כדאי לתת דגש.
בפוסט straight shooter בישרנו לכם כי צפוי סבב מכסים נוסף בגובהה 10% על יבוא סחורות מסין בהיקף של 300$ מיליארד. סבב זה מתווסף ל25% על 250$ מיליארד.
במקביל, מראשית 2019, היצוא מסין לארה"ב כבר ירד בהיקף של למעלה מ 25$ מיליארד.
על פי ציוץ של הנשיא טראמפ הכל נפלא שכן הממשל בסין נוקט במדיניות מוניטארית שבסופו של יום מזרימה עשרות מיליארדי דולרים ... לכלכלה האמריקאית, והצרכן האמריקאי לא משלם מחירים עודפים.
הממשל בסין לא יוכל לנקוט בגישה זו לאורך זמן, והנזק שנגרם לסין הוא לא רק כלכלי אלא ובעיקר תדמיתי, שכן השיח בתקשורת האמריקאית נוגע לביטחון הציבור, לאמון, לגזל מקומות עבודה ופגיעות בגזרות נוספות שסין השיתה לאורך שנים, לאמריקאים זיכרון ארוך (ראו ערך אוסמה בין לאדן).
סין היא רק אחת השחקניות "שלא שיחקה יפה", והיא נמצאת בקבוצה של "חברה טובים" שניצלו לאורך שנים את מדיניות שוק חופשי, וסחר הוגן של הממשל הפדרלי בארה"ב, בקבוצה זו נמצאות (עיקריות בלבד): מקסיקו קנדה, והשוק האירופאי המשותף.
מדינות אלו סבסדו את ייצור הסחורות ממדינותיהם לארה"ב, תמרנו את המטבע ונקטו בשיטות נוספות שהפכו את הסחורות שיצרו לזולות – ביחס לענפי תעשייה מובילים בארה"ב דוגמת רכב, תעופה, חקלאות ועוד.
כך נוצרה סיטואציה של עלות מוצרים נמוכה בהרבה לעומת סחורות תוצרת ארה"ב, מהלך שגם הביא יצרנים אמריקאים להוציא ייצור מחוץ לגבולות ארה"ב, לכך תרמו גם נשיאים קודמים שלא דאגו להסיר משוכות בארה"ב (בעיקר רגולטוריות ומיסוי).
החוב הלאומי עימו מתמודד הנשיא טראמפ כתוצאה מהמשבר הכלכלי שנוצר עקב הונאת הבנקים, מיתון שנמשך עשור, וכספי חילוץ (למעלה מ 12 טריליון דולר) שהוזרמו ע"י ממשל בוש ואובמה, הביאו לשחיקת מעמד הביניים שאמור לשלם חוב זה, וזאת במקביל לגידול מתמשך בגרעון סחר חוץ, וצמצום מקומות עבודה בגין ההגירה של תעשיות רבות מחוץ לגבולות ארה"ב.
המהלכים של הנשיא טראמפ נועדו לשנות מצב זה ולהחזיר עטרה ליושנה – קרי להחזיר את מעמדה של ארה"ב כמעצמה המובילה את העולם - באמצעות:
(1). שינוי / תיקון הסכם נפט"א עם מקסיקו וקנדה (לינקים לפרוט המתכות) - ואלו רלוונטיים בעיקר להגנה על תעשיות אמריקאיות הרלוונטיות למתכות (ברזל אלומיניום וכד') לתעשיות רכב, בניה, חקלאות ואנרגיה ירוקה. לאחרונה חתמה ארה"ב עם מקסיקו וקנדה על הסכם הגנה על יצרנים אמריקאים מתוקן בנושא.
(2). ב 10.6.19 הכריז הנשיא טראמפ מלחמת סחר על מקסיקו והבהיר כי בכל חודש תחול עליה של 5% מס על כלל יבוא הסחורות ממקסיקו בגין מדיניות הגירה, זליגת סמים, החומה בגבול, ונושאים נוספים.
מקסיקו שלא כמו סין מיד הרימה את הכפפה והחלה משנה את המדיניות שלה בכלל התחומים – והנשיא טראמפ הכריז לאחרונה על עצירת המכסים עד להודעה חדשה.
(3). תיקון הסכם סחר עם השוק האירופאי בנושא תעופה, מספר מדינות באירופה שותפות בייצור מטוסי האיירבוס - המתחרה ביצרנים אמריקאים – וארה"ב הפסידה עסקאות לא מעטות למדינות אחרות בעולם כתוצאה מסיבסודים של אירופה את תוצרתה – גם בנושא זה נחתם הסכם מתוקן בין ארה"ב ואירופה (מידע נוסף באתר ה USTR).
(4). לארה"ב גרעון מסחרי עצום מול סין, ולשוק זה עברו מקומות עבודה מתעשיות רבות בארה"ב – סין לא הסתפקה בכך, אלא בגין מעבר שביצעה מכלכלת השקעות לכלכלת צריכה, החילה תהליכים דרקוניים על יצרנים אמריקאים בדרישה להעביר גם קניין רוחני ולא רק ייצור, ביצעה ריגול תעשייתי, הפרה זכויות קניין רוחני ותמרנה את המטבע שלה באופן תדיר – מהלכים שעלו לכלכלה האמריקאית טריליוני דולרים. להבדיל ממקסיקו קנדה ואירופה שהעדיפו לתקן את המצב עם ארה"ב, סין נקטה בגישה הפוכה, של הכרזת מלחמה על הלקוח מספר 1 שלה.
(5). הנשיא טראמפ ביצע 3 מהלכים ספציפיים בארה"ב:
הראשון חתימה על ה Farm Bill - מהלך שהתיר את גידול צמח הקנאביס בכל מדינות היבשת (בנוסף לעידוד של החקלאות בשוק זה – ליבת בוחריו).
הורדת מיסוי על עסקים.
קידום דיור בר השגה ע"י הסרת חסמים, ותיקון חקיקה.
בין 3 מהלכים אלו טמונה ליבת העושר של כלכלה זו.
מהלכים אלו אכן מניבים את התוצאות הרצויות, ותורמות לא רק להתאוששות הכלכלה, אבטלה מאד נמוכה, צמיחה של התל"ג, והחזרת מקומות עבודה לארה"ב, שכן במסגרת ההסכמים, הסחר בין המדינות מתחיל להתאזן וההזדמנויות הופכות להוגנות – מחירי התשומות והתוצרים, ראליים ומאפשרים התנהלות של שוק חופשי לא מניפולציות, מהלך זה מאפשר גם ליצרנים אמריקאים להתחרות.
הזדמנויות ליצרנים ישראלים:
יצרני תעשיות מסורתיות B2C ו B2B2C (יצרני מוצרים לצרכן הסופי ויצרני ח"ג לתעשיות הפונות לשוק הקמעונאות):
ההזדמנויות בפיתוח עסקי של השוק האמריקאי בעת זו נפלאות.
בשנת 2018 שוק הקמעונאות הניב מחזור מכירות של למעלה מ 6 טריליון דולר וב 2019 חלה צמיחה של 3.2%.
מהלכי הממשל בסין מביאים יצרנים וקמעונאים בארה"ב לחפש חלופות ליצרנים בסין, משום שחלק מחברות אלו (קמעונאים וספקים גדולים) ציבוריות והן חייבות לשמור על רמת וודאות גבוהה למול ציבור המשקיעים שלהן. כדאי להבין כי הקמעונאות בארה"ב מניבה למעלה מ 30% מהתל"ג.
בישראל יצרני תעשיות מסורתיות הן המעסיק השני בגודלו במדינה, ובעת זו מדינת ישראל מעמידה תוכניות לעידוד היצוא, והעצמת החדשנות.
פיתוח עסקי של השוק האמריקאי בעת זו מומלץ במיוחד, שכן חדשנות ואיכות של מוצרים מתוצרת ישראל מוערכים במיוחד ע"י הצרכן האמריקאי, וכעת ניתן גם להתחרות באופן הוגן.
בין העלאת מחירים על תוצרת ממקסיקו ומסין כמו גם עלויות שילוח יקרות ממדינות אחרות באסיה ומיסוי – גורמים אלו ועוד פותחים צוהר לשלל סגמנטים בשוק זה.
יצרני תעשיות B2B – יצרנים המייצרים כקבלני משנה לתעשיות תעופה ורכב בפרט – בשל ההסכמים שנחתמו למול השוק האירופאי ומקסיקו יצרנים ישראלים יכולים כעת למנף יכולות רבות, ובכלל אלו את הסעיף בהסכם הסחר עם ארה"ב המאפשר ליצרנים ישראלים לייבא ח"ג ממדינות עם מיסוי, להוסיף בתהליך היצור ערך מוסף בר 35%, ולייצא את המוצר לארה"ב כמוצר ישראלי ללא מס (ובנוסף להזדכות על המיסוי של היבוא בגין היצוא).
אנרגיה ירוקה: מצב דומה קיים גם עבור יצרנים בתחום מתכות ובעיקר לתעשיית הפאנלים הסולאריים, כיום כ 30% מהיקפי תעשיה זו מגיעה מיצרנים אמריקאים, ונתון זה עומד לעלות לנוכח המהלכים מול סין, מקסיקו וקנדה כמו גם בגין עידוד הממשל (ע"י סבסוד והחזרי מס) את הרכישה המבוצעת ע"י הצרכן הסופי, וכן בשל מהלכי הקמעונאים המקיימים מענה בנושא אחריותם לשינויי אקלים ופליטת CO2.
חקלאות, מזון וקוסמטיקה : אי אפשר להתעלם מהשפעת אישור גידול צמח הקנאביס בארה"ב – ההיענות של הצרכן הסופי ונכונותו להתנסות במוצרים המכילים CBD מתרחבת כעת לתחום הרפואה – כחלופה לתרופות עתירות כימיקלים הרבה יותר יקרות ומזיקות, כמו גם לתחום הקוסמטיקה.
מוצרי קוסמטיקה רבים כבר הושקו הן על ידי מותגים מובילים ומותגים לא מוכרים, ואומצו ע"י קמעונאים רבים החל מנימן מרקוס, דרך CVS וכלה בוולמארט.
מותגי מזון מבית היוצר של יוניליבר השיקו אף הם מוצרים בתחום, אך כדאי לשים לב כי בעת זו בשל הדיון הציבורי, התחום שנפוץ בעיקר הוא הקוסמטיקה, שכן ה FDA מבצע הערכה של Claims שניתן לציין ע"ג המוצרים – אז מומלץ לעקוב אחר הנושא.
עם זאת יש לציין כי שוק זה עתיד להגיע להיקפים של מינימום 22 מיליארד דולר, מבלי להתייחס לגידול בייתי.
בנושא מזון, יש לקחת בחשבון כי אמזון פועלת נמרצות בתחום, לא רק דרך WHOLEFOODS MARKET ו AMAZON GO אלא החברה עתידה לפתח קונספט חדש ומדהים של סופרמרקט שעתיד להגדיל את היקף המזון הטרי, מזון מוכן (במקום), ומכירות של מוצרי CPG נוספים, וכשם שביצעה מהפכה בתחום הסחר האלקטרוני היא עתידה גם לבצע שינוי בתחום הקמעונאות הפיזית – והכל על בסיס התנהגות צרכנים.
תשומות לתחום הבניה:
בשל המשבר הכלכלי והמיתון, תחום הבניה בארה"ב עדיין לא חזר לקדמותו, ונוצר מצב של השקעות בשיפוצים לעומת בניה חדשה, מצב העתיד להשתנות –עקב חתימת הנשיא טראמפ, על שינויים והקלות רגולציה בתחום בניה ברת השגה .
פרוט הקטגוריות עצום אך ניתן לקבל מושג לגבי סוגי המוצרים מתוך הפרוט של הפילוח שביצעה הום דיפו בנושא, ולקחת בחשבון שהאמור במוצרים הנמכרים לצרכן הסופי והמקצועי כאחד.
לאלו יש להוסיף את כל המוצרים הרלוונטיים בעיקר לקבלני לבניה בשוק זה (ח"ג לבניה, דלתות, חלונות, גגות, איטום וכד').
למה לשים לב?: מוצרים רבים הנמכרים באמזון וברשתות הגיעו מסין – מצב זה משתנה, וישפיע על הסחר בארה"ב, אך במקביל וחשוב מכל, בעשור האחרון חל שינוי תהומי בהתנהגות הצרכנים ובתהליכי הרכישה שלהם .
תהליכים אלו הניבו אדפטציות של טכנולוגיות ע"י הקמעונאים, ושינויים מהותיים של חוויית הרכישה בחנויות עצמן.
לא רק תהליכי הרכש של הצרכן הסופי השתנו אלא גם של קניין ה B2B (שהוא צרכן לפני שהוא איש מקצוע), ואמזון תורמת לשינוים מרחיקי לכת אף בסגמנט זה – בכל הענפים לעיל.
בכדי לוודא כי לא מחמיצים שום פרמטר ביחס לוולאטיליות המתרחשת בעת זו בשוק האמריקאי, ומשפיעה על כלל הסחר בשווקי העולם בכלל, ועל מגמות המתפתחות בארה"ב בפרט, מומלץ לתת דגש על אסטרטגיה שיווקית, מודיעין ותכנון עסקי מעמיקים במיוחד, כדי לוודא את הצלחת פיתוח השוק למול מגמות מתפתחות ועתידיות.
שאלות? רוצה לדעת עוד? רוצה לייצא? צור קשר! או פשוט לשתף ולעזור לאחרים.
בהצלחה!